שתלים דנטליים הם הפתרון הטוב והמתקדם ביותר לשיניים חסרות. הפעולה הכירורגית הזו נחשבת כיום לפשוטה למדי: מרכיבים התקן על גבי העצם באזור השן החסרה (או השיניים החסרות), מחכים זמן מה (בין ימים בודדים למספר חודשים – תלוי ברופא המטפל) לטובת חיזוק העצם מסביב לשתל ובשלב האחרון מבריגים על השתל את השן התותבת או הכתר.

אך מה קורה במקרים בהם אין די עצם בכדי להחזיק את השתל? במקרים כאלה נכנסת לתמונה פרוצדורה נוספת הנקראת הרמת סינוס. הרמת סינוס, כשמה כן היא, נועדה להרים את הסינוס באזור השן החסרה ולמלא את החסר באמצעות עצם או תחליף עצם.

מה הכוונה בהרמת סינוס בשל עצם חסרה?
השלב הראשון בהרמת סינוסים כולל בדיוק את הפעולה הזו – הרמת הסינוס ופינוי מקום לעצם חלופית שתמלא את החלל במקומה. כמות העצם האידיאלית להתקנת שתלים דנטליים נעה סביב 10 מילימטר, זאת כדי שהשתל לעמוד בתנאי לעיסה קשים ותשרוד לאורך שנים רבות. במקרים מסוימים בלסת העליונה, בעיקר באזור השיניים הטוחנות, אין לרופא די עצם להברגת השתל. במקרה כזה, חדירה לא מבוקרת עלולה לגרום לשתל לבלוט בחלל האוויר של הסינונים, תופעה המצריכה התערבות כירורכית נפרדת. 
כיום, רוב יצרני השתלים מייצרים שתלים שגודלם נע בין 10 – 16 מ"מ.
 
אלו סוגים של הרמת סינוס קיימים?
ניתן להפריד בין שני סוגים שונים של הרמת סינוס – הרמת סינוס סגורה והרמת סינוס פתוחה. הרמת סינוס סגורה מבוצעת בתוך חלל הפה, דרך פתח קטן שמבוצע באזור השן החסרה. הרמת סינוס סגורה מתאפשרת במקרים בהם אין צורך במילוי משמעותי של עצם. לעומתה, הרמת סינוס פתוחה מתבצעת מחוץ לפה, על ידי פתיחת חלון צד מעל הסינוס, מילוי החלל בעצם, המתנה של מספר חודשים ומעבר לשלב התקנת השתל הדנטאלי.

אלו חומרים שמים במקום העצם החסרה?
בעשורים האחרונים אנו עדים לחומרים רבים המשמשים רופאים בעיבוי עצם או במילוי עצם חסרה במקרה של הרמת סינוס. חומרים אלו, מקורם בעצם באזור האגן או הסנטר של המטופל בעצמו, עצם מתורם העובר תהליך כתישה וסטרול, עצם סינטטית, ובמקרים אחרים – עצם כתושה של פרה.  
יש לציין כי בזמן תקופת ההמתנה לעיבוי העצם מסביב לשתל, תאי הגוף מחליפים את העצם המושתלת בעצם טבעית וחדשה, המאפשרת קליטה טובה יותר של השתלים.  

מה צריך לדעת על תהליך הניתוח להרמת סינוסים?
הרמת סינוסים הינה פעולה כירורגית המתבצעת על ידי כירורגים במרפאות שיניים או במרפאות פרטיות ובבתי חולים, על ידי אלחוש והרדמה מקומיים. לרוב מדובר בניתוח פשוט המאפשר למטופל להתנהל בטבעיות וללא כאבים מיוחדים. יחד עם זאת, מומלץ לגשת למומחה למחלות חניכיים או מומחה פה ולסת מאחר וזו פרוצדורה עדינה הדורשת מיומנות ושליטה טובה בטכניקות כירורגיות שונות הנרכשות במהלך לימודי ההתמחות. 
במקרים של כאבים או נפיחות באזור הפה והלסת ינתנו אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. אך כאבים אלה אמורים להיעלם תוך 48 שעות מיום הניתוח. כמובן שמומלץ לשמור על הגיינת פה בכל עת (ובמיוחד בימים הסמוכים לניתוח) ולהיוועץ עם הרופא המטפל במקרים של כאבים, נפיחויות, או כל תופעה מדאיגה אחרת.